אולי אקזיט היא כבר לא מלה גסה?
בשנים האחרונות האקו-סיסטם הישראלי עובר שינוי מהותי. אפשר אפילו לקרוא לזה אפילו התבגרות של ממש. ההתבגרות הזאת באה לידי ביטוי בשינוי בתפישה של היזמים: מחתירה לאקזיט - להקמה של חברת צמיחה. אם בעבר היזמים כיוונו לאקזיט שיאפשר להם לצאת לפנסיה מפנקת כבר בגיל צעיר, או חיי רווחה לצד פיתוח המיזם הבא (ואולי גם האקזיט הבא) - היום כולם רוצים להיות יוניקורן.
רו"ח יניב כהן
תקופת הקורונה האיצה את התהליך, כשעוד ועוד חברות טכנולוגיה צמחו והגיעו לשוויי ענק. את הידיעות היומיות בעיתונות הכלכלית על אקזיט ענק נוסף, החליפו תמונות של יזמים צעירים חוגגים את האפס התשיעי שהתווסף לשווי החברה הקטנה שהקימו מהגראז' של ההורים, והיום היא נהפכה לענקית, לפחות במונחי שווי.
ב-2020 – שנת התפרצות הקורונה – צמחו בישראל 19 יוניקורנים חדשים, ב-2021 נולדו עוד 42 יוניקורנים כחול-לבן, ואליהם הצטרפו ב-2022 עד כה עוד 20 חדשים. השווי המצרפי של היוניקורנים בישראל מגיע לכ-264 מיליארד דולר, והם גייסו יחד, נכון למחצית 2022, קרוב ל-41 מיליארד דולר.
העובדה שיותר ויותר חברות ישראליות מצליחות לעשות את זה בגדול, עושה תיאבון ליזמים להקים חברות צמיחה שיגיעו להיקפים עצומים. יזמים כבר לא חולמים על האקזיט, הם מעדיפים פסל של יוניקורן מוזהב במשרד שבקומה 40 של מגדל יוקרתי, רגע אחרי שצילצלו בפעמון בוול סטריט ביום המסחר הראשון של המניה.
חלום היוניקורן עובר טלטלה
ואולם החלום של חברות צמיחה עובר טלטלה משמעותית בחצי השנה האחרונה. הנפילות בשווקים מכות היטב בשוויים של כל חברות הטכנולוגיה, וחברות ישראליות שהונפקו בוול סטריט - בהן WIX, היפו, קלטורה, פייבר ועוד רבות אחרות - ירדו ב-80%-90% ממחירי השיא. דיווחים על צניחה בגיוסים, ביטולי הנפקות, פיטורים וצמצום בעסקות – כל אלה מזעזעים את הענן שעליו יושבים היוניקורנים, וגורמים ליזמים של חברות הצמיחה לתהות אם לא היה עדיף לחבור לענקית בינלאומית אחרת או לקחת את הכסף בשלב מוקדם יותר, ולשבת עכשיו על יאכטה בקאריביים, במקום לשבור את הראש איך צולחים את המשבר הנוכחי.
ויותר מכל, הנפילות האחרונות בשווקים מזכירות לנו ששווי זה לא הכל, ומעלות את השאלה האם השינוי הזה בגישה – שאיפה לחברת צמיחה ולא לאקזיט או מיזוג עם ענקית בינלאומית - באמת מתאים לאקו-סיסטם הישראלי? האם ישראל הקטנה גדולה מספיק כדי להצמיח כאן עוד ועוד חברות צמיחה משמעותיות שימשיכו לגדול לבד, בזכות עצמן, להציג מוצרים משני עולם ולהיות מובילות בתחומן? האם לא עדיף להישאר בגישה של אקו-סיסטם פורה, עם מגוון רחב של סטארט-אפים ואקזיטים משמעותיים?
כן, אקזיט היא כבר לא מלת גנאי. במשק קטן ובעל מגבלות מובנות כמו שלנו, חברות רבות כנראה לא ישרדו לאורך זמן. עד לפני עשור שמענו אמירות נגד הסטארט-אפים שרצו אקזיט. המבקרים קראו לזה כלכלת "זבנג ומכרנו". הם טענו כי המוכוונות העסקית של הסטארט-אפים הייתה ממוקדת כולה רק באקזיט, ולא ביצירת צמיחה מהותית של החברה. ואולם נפילת הערך של חברות הצמיחה בחודשים האחרונים מזכירה שלא פשוט לייצר עוד צ'ק פוינט, ולא בטוח שצריך לצפות לזה.
הגדולות יצלחו את המשבר – והקטנות ייפגשו מהר יותר עם הכסף
יש יתרונות רבים לחברות הצמיחה. באופן כללי, תמיד עדיף להיות טורף מנטרף. לחברות הגדולות יש סיכויים טובים במיוחד לשרוד גם את הגלים הגבוהים שהשוק חווה עכשיו, ולא חסרות דוגמאות לחברות Built to Last שהצליחו להמציא את עצמן שוב ושוב לאורך השנים ולצלוח טלטלות ומשברים גלובליים. יש להן את הכלים והמשאבים לפתח מוצרים משמעותיים ואפילו משני עולם, ובשל גודלן, חברות הצמיחה גם משפיעות לטובה על שוק התעסוקה, על השכר ומניעות קדימה שווקים נוספים.
אולם צריך לזכור שבאקזיט היזמים מקטינים סיכונים לכלל ה-STAKE HOLDERS (מחזיקי העניין), היזמים נפגשים מהר יותר עם הכסף, ואחרי האקזיט הם יוצרים לעצמם עוד חוויות והזדמנויות למיזמים חדשים; העובדים מייצרים לעצמם הון מהר יותר, ומרביתם יוכלו לזכות לרווחה כלכלית ואפילו לפתוח לעצמם מיזמים משלהם; ועבור הכלכלה – המדינה מרוויחה באופן מיידי את הנתח שלה ממיסוי, ועל פניו, אקזיט מייצר פחות סיכונים ממצב שבו תצמח כאן חברת ענק.
בנוסף, רבות מהחברות הבינלאומיות שרוכשות חברות ישראליות מקימות כאן מרכזי מו"פים, שמעסיקים עוד עובדים ומפתחים עוד טכנולוגיות, שמחזקות את התדמית של אומת הסטארט-אפ ומבססות את מעמדה בעולם.
מכיוון שאנחנו מדינה קטנה ומוגבלת במשאבים, התמיכה הממשלתית מכוונת יותר לחברות בשלבים המוקדמים, מאשר בשלבים מתקדמים, ומתאימה יותר לשלב הסיד והפיתוח, כדי לתמוך ברעיונות בתחילת דרכם – ופחות יודעת איך להתמודד עם חברות הענק שצומחות כאן.
כדי שהסטארט-אפ ניישן תמשיך לשגשג, צריך גם חברות צמיחה גדולות שיתמכו בשוק, אבל גם יזמים שעדיין חולמים על אקזיט ולא רק על וול סטריט. אנחנו זקוקים לחברות הקטנות שאמורות לתמוך באקו-סיסטם, אלה שבשלב כזה או אחר יימכרו או יתמזגו עם חברות אחרות. המוצרים והטכנולוגיות שחברות קטנות ישמשו חברות גדולות – מקומיות או בינלאומיות - ולכן גם מיזמים שנראה שאין להם סיכוי לשרוד לאורך זמן הכרחיים להתפתחות שוק ההיי-טק המקומי. לכן, על המשק הישראלי לקבל בהבנה ואפילו בהערצה גם יזמים וחברות שקיבלו החלטה אמיצה להעביר את המקל למי שיכול לקחת את המוצר שלהם לגבהים אחרים.
הכותב הוא שותף וראש אשכול טכנולוגיה ב-BDO